החלטה בתיק ת"א 002376/02

1.         בפני בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ועיון בהם שהוגשה על פי הוראת תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 זאת לאחר שהמשיבה לא קיימה את חלקה בהסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, ואשר קיבל תוקף של החלטה ביום 31.10.2004, לפיו היה על הצדדים להחליף ביניהם תצהירי גילוי מסמכים - כללי וספציפי, ולחשוף בשפני הצד שכנגד את כל המסמכים המופיעים במסגרת התצהיר.

עוד בטרם אתן החלטתי לגופו של עניין, ולמען הסר ספק, ההחלטה "כמבוקש" שניתנה ביום 8.6.05 אינה מתייחסת לצו עצמו, אלא לבקשה בהסכמה שהגישו הצדדים באשר להארכת מועד להגשת תגובת המבקשת לתגובת המשיבה לבקשה למתן צו.

בהתאם להסדר הדיוני שהוגש לבית המשפט ביום 31.10.04 הסכימו הצדדים להשלים ביניהם את להחליף ביניהם תצהירי גילוי מסמכים - כללי וספציפי וכן הסכימו על הגשת תצהירי עדות ראשית.

2.         טענות המבקשת:

המבקשת טוענת כי  המשיבה לא גילתה את כל המסמכים המצויים  בידה ואשר קשורים לסכסוך שבין הצדדים - מסמכים שסביר להניח שמצויים בידה.

בינואר 2005 שלחה המשיבה העתק מן המסמכים הנזכרים בתצהירה, אולם המבקשת טוענת כי לא הועברו כל המסמכים המצויים בתצהיר וכי גם המסמכים שהתקבלו לא היו מלאים. מתוך המסמכים שהתקבלו למדה המבקשת כי בידי המשיבה מסמכים נוספים שלא צוינו בתצהיר ולא הועברו לעיון. עוד נטען כי מסמכים רבים שהועברו הינם חלקיים בלבד ולגבי חלק מהמסמכים שנדרשו טענה המשיבה כי הם חסוים. המבקשת טוענת כי המסמכים אינם חסויים ובכל מקרה, לא ניתן הסבר מניח את הדעת לגבי הסיבה לחסיונם, ואין המשיבה יכולה להסתתר מאחורי טענה זו.

המבקשת ציינה כי אינה מעוניינת בפרטים מסחריים המצויים במסמכים ואין לה התנגדות כי המסמכים יועברו אליה תוך מחיקת פרטים אלה.

מבוקש כי בית המשפט יורה למשיבה לגלות בתצהיר מה הטעם העומד ביסוד טענת החסיון לגבי כל אחד מן המסמכים והמבקשת עומדת על זכותה להגיב לטענות אלה.

3.         טענות המשיבה:

המשיבה טוענת כי העבירה למבקשת תצהיר גילוי מסמכים מפורט ובנוסף העבירה לעיונה של המבקשת עותק של כל המסמכים המופיעים בתצהיר ושאינם חסויים.

עוד טוענת המשיבה כי לגבי חלק מהמסמכים הנדרשים בבקשה, הרי שהם נשלחו למבקשת במסגרת המסמכים שנשלחו במסגרת העיון במסמכים ונשלחו שוב מצורפים למכתב תשובה שנשלח למבקשת ביום 13.2.05. לגבי מסמכים נוספים נטען כי הם אינם חסויים וצורפו לאסופת המסמכים לעיון ולגבי שאר המסמכים הנדרשים, מסבירה המשיבה כי מדובר במסמכים חסוים  משום שהם מכילים מידע עסקי , הן של המשיבה והן של צדדים שלישיים עמם מעורבת המשיבה בקשרים עסקיים, ומהווים סוד מסחרי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999.

לגבי המסמכים שפורטו על ידי המבקשת בסעיף 9 לבקשה, מתייחסת המשיבה אחד לאחד בתגובתה.

4.         דיון:

נקודת המוצא בבחינת כללי הליכי הגילוי המוקדם, היא שלכל צד קמה הזכות לעיין בכל המסמכים הנמצאים באמתחת הצד השני, על מנת ליעל את הדיון. בע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3) 793, מסכם בית המשפט את מטרת הליכי הגילוי המוקדם בקובעו:

"הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעלי דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט' לתקנות סדרי הדין מטרתן אחת: לאפשר לבעל דין, במקרה שלנו לתובעים, להכין את משפטו, תוך הסתמכות על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד גם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מן השאלות השנויות במחלוקת של המשפט."

הלכה היא כי במסגרת הדיון האזרחי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת שהתגלעה בין הצדדים ואשר נדונה בבית המשפט. ראה לעניין זה רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נגד הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט(4) 54:

"על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נשוא התובענה... נמצא, כי הרלוונטיות של מסמך לעניין גילויו, רחבה יתור משאלת קבילותו במשפט, הרלוונטיות לצורכי גילוי היא, במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך של המחלוקת שבין הצדדים".

הכלים הדיוניים של גילוי מסמכים ושאלונים, נועדו, עד כמה שהדבר אפשרי, ליצור שיוויון בין בעלי הדין, ולהעמידם, עד כמה שניתן, בעמדה התחלתית ובנקודת זינוק, פחות או יותר שווה. גילוי מסמכים מהווה אמצעי עזר, שהוא מעבר לעקרון השיוויון, ויש בו כדי להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחסכון בזמן שיפוטי וחלקם נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה. יחד עם זאת, לאור שיקול הדעת הרחב שיש לבית המשפט בקביעת היקף הליכי הגילוי המקודם והרבלנטיות של המסמכים המבוקשים, על בית המשפט לבחון בעין ביקורתית את הבקשה לגילוי מסמכים, במיוחד כאשר מדובר במסמכים עסקיים הנוגעים לצד ג' שאינו צד לסכסוך וכאשר מדובר בסודות מסחריים.

5.         ומן הכלל אל הפרט: